שלום לכולן

אחרי חודשיים של דריכה במקום, אחרי ירידה של 20 ק"ג החלטתי לתת פוש לדיאטה. עשיתי שבוע דיאטה של פחממות רק בארוחת הבוקר ובמשך היום יוגורטים עם תפוז. פסחתי השבוע על צעידות משלל סיבות – החל ממזג האויר ועד אין לי מי שישמור על הילדים. התוצאה לא איחרה לבוא. במפגש השבועי אצל רוני המאמנת , לא רק שלא ירדתי אלא קצת עליתי. מה שאומר שהכל בחיים צריך להיות באיזון. שום דבר קיצוני לא יקדם אותי למטרה שלי.

נושא המפגש היה על כאב ועונג. כולנו מכירות את מעגל הכאב והעונג שבאים זה אחרי זה .

שאלתי את רוני " איך אצליח לחשוב שספורט זה כיף גדול ? הרי מבחינתי כל יציאה לצעידה , זה עונש".

התשובה היתה קצרה וממצה : "תעשי מניפולציה מחשבתית". הרי על מנת לשמור על בריאות ומשקל תקין ,כל חיי אצטרך לצעוד . עם המחשבה שספורט זה עונש לא אוכל להתמיד לאורך זמן. לכן , אשנה את המחשבה שספורט זה עונש ואחשוב רק על העונג הגדול שבא אחריו.

אתחיל להיות פריק קונטרול של פיתויים, ואחייה את העונג שבשליטה .

ויותר מכל – הרי בכל מצב אהיה בכאב- ואשאל את עצמי : איזה כאב עדיף – זה שמביא אותי לעונג אחרי הצעידה או כאב של אי נקיטת פעולה? התשובה לגמרי ברורה.

צאו מאזור הנוחות ושתהייה צעידה מענגת לכולנו !