אז הנה המשבר הגיע ! אחרי חודשים שבהם התמדתי  רק פעם עד פעמיים בשבוע "לצאת" מהמגרש , כלומר לאכול דברים שאינם בתפריט = מגרש, אני מרגישה שכל כך כל כך קשה לי. אני לא מצליחה לעמוד בפיתויים , אוכלת את ה"חבלים" של הילדים , לקוחת מנה שניה בארוחת הצהרים ומרגישה בטטה .

כל הזמן רוני המאמנת אומרת לנו קשה ? – קשה יש רק בלחם. אבל המציאות מראה שקשה יש גם במציאות שלי.

 מאיפה לוקחים כוחות ?????????????

אז זהו , שפתאום היום  נזכרתי שרוני שאלה אותי לאחרונה – מה יותר קשה – להפעיל את שרירי ההתנגדות או לסחוב את ה 20 ק"ג שהיה לך על הגב ? וואלה , צודקת ! אני אנסה לזכור זאת בכל ביס לא רצוי, כי הק"ג עולים כל כך מהר ושקים של ק"ג ממש לא בא לי לסחוב שוב.

חזקו ואמצו לכל אלה שקשה להן !